סיפורו של ספסל

בקצה המרפסת, בדיוק בנקודה שבה המצוק נשבר מערבה, עומד ספסל אבן פשוט. מי שישב עליו לפני שנים רבות היה אריאל שרון — ראש ממשלה, איש צבא, ובעל חלומות מולדת. הוא היה מביא לכאן אישים בכירים מהארץ ומהעולם, מושיב אותם על הספסל, ומצביע מערבה.

למה הספסל חשוב

הספסל אינו רק מקום ישיבה. הוא נקודת התצפית שממנה נמדד רוחבה של מדינת ישראל. ביום בהיר, ממש מול העיניים, נפרש כל מישור החוף: אשקלון בדרום, אשדוד, ראשון לציון, מגדלי עזריאלי בתל אביב, ועד הר הכרמל בצפון. אריאל שרון הבין שכדי להבין את ישראל, צריך לראות אותה מכאן — מלמעלה, ממערב השומרון.

המבקרים שעברו כאן

במהלך השנים ישבו על הספסל מנהיגים, שגרירים, אנשי צבא ועיתונאים. כולם הגיעו כדי להבין את התחושה שלא ניתן לתאר במילים: איך נראית מדינה צרה, ואיך המערב השומרון שולט על כל אזור גוש דן — ליבה הכלכלי של ישראל.

המשך הסיפור

היום, הספסל עדיין עומד. הנוף עדיין מדהים. ובכל ערב, משפחות, זוגות ומטיילים באים לשבת בו לרגע, לנשום עמוק, ולראות את ישראל כמו שאריאל שרון ראה אותה — רחבה, יפה, ושברירית. הסיפור של הספסל הוא הסיפור של המרפסת של המדינה: לא רק נוף, אלא נקודת מבט על עם ועל ארץ.

"מכאן אפשר לראות את כל המדינה." — כך נהג אריאל שרון לסכם כל ביקור.